אוסטאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס ראשונית מוגדרת כירידה במסת העצם ללא כל מחלה אחרת המסבירה ירידה זו. אנו מגדירים אוסטיאופורוזיס כאשר מסת העצם יורדת מתחת ל-67%, בהתאם לממוצע מסת העצם לפי מין וגיל. שיא מסת העצם מופיע בעשור השלישי לחיים, ולאחר מכן מסת העצם פוחתת בשיעור שנתי של 0.3% בגברים ו-0.46% בקרב נשים. ערך זה עולה ל-2-3% בנשים כשהן מגיעות לגיל הבלות. יש להיוועץ ברופא המשפחה לגבי הצורך בבדיקת צפיפות עצמות לאחר בחינת סיפור רקע משפחתי ושלילת מחלות אשר משפיעות על משק הסידן ולקבלת טיפול מתאים.

ההקשר האורתופדי למחלת האוסטיאופורוזיס נובע משכיחות יתר של שברים, זאת עקב הירידה בצפיפות העצם. העצמות השכיחות ביותר להישבר הן חוליות עמוד השדרה ולאחריהן, לפי השכיחות, ירך, שורש כף יד ועצמות האגן. חוליות עמוד השדרה בנויות ממעטפת עצם קשיחה עם תווך של עצם ספוגית. כתוצאה מאוסטיאופורוזיס התווך הספוגי נספג, דבר הגורם להיחלשות החוליה.

כאשר בוחנים שכיחות שברים בעמוד השדרה לפי גיל מתקבלת הטבלה הבאה:

חלק גדול מהשברים האוסטיאופורוטיים אינם מאובחנים, אולם מהווים גורם לכאבי גב עליון ולעיתים גיבנת. היווצרות הגיבנת הינה תוצאה של דחיסת חלקה הקדמי של החוליה. לעתים, אבחון השבר מתרחש במקרה, לדוגמא בצילום חזה שבוצע למטרה אחרת.

רוב השברים האוסטיאופורוטים לאורך עמוד שדרה אינם דורשים התערבות ניתוחית, אלא מנוחה, משככי כאבים ולעיתים חגורת גב. כאשר הכאב אינו מגיב לטיפול שמרני ופוגם באיכות החיים, ניתן לעזור ע"י ניתוח. בניגוד לעצם בריאה, אחיזת ברגים בעצם אוסטיאופורוטית פחותה ולכן אנו משתדלים לא לקבע חוליות בעזרת ברגים ומוטות. בשנות ה-80' מנתח צרפתי החל בהזרקת צמנט מיוחד לחוליות עם שבר אוסטיאופורוטי  על מנת להקשיחן. טיפול זה נקרא ורטברופלסטיה (VERTEBROPLASTY) והוכח כמשפר כאב משמעותי, מונע המשך התמוטטות החוליה השבורה, מקצר ימי אשפוז ומשפר תפקוד בקשישים. ניתוח דומה הוא קיפופלסטיה (KYPHOPLASTY), בו בטרם מוזרק הצמנט מתבצעת מעין "הרמה" של החוליה הדחוסה בעזרת ניפוח בלונית בגוף החוליה. תוצאות הניתוחים דומות וההחלטה לגבי הניתוח מותאמת לחולה ולשבר הספציפיים.

לעמוד השירות לניתוחי עמוד שדרה