תמונה תמונה 2 3 4
    חדשות
    דלג על חדשות

    חדשות

    המשך עצור
    • אשת השנה ברפואה- פרופ' טלי שגיא

      פרופ' טלי שגיא מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, נבחרה השנה, בשל פעילותה בתחום הטיפול בקנאביס, בתינוקות המאובחנים על ספקטרום האוטיזם.

    • פרופ' יעקב בר מונה לראש החוג לגינקולוגיה של אונ' ת"א

      פרופ' יעקב בר, מנהל אגף נשים ויולדות ב'וולפסון', מונה באחרונה לראש החוג לגינקולוגיה ומיילדות של אוניברסיטת תל אביב.

    • ילדה מטוגו עברה בהצלחה צנתור במרכז הרפואי וולפסון

      "ילדה בת שמונה מטוגו הוטסה לישראל ועברה אתמול בהצלחה צנתור מורכב מציל חיים במרכז הרפואי "וולפסון" אריאל היא הילדה הראשונה שהוצאה לטיפול בישראל מטוגו, מצטרפת חדשה ל 55 מדינות שאזרחיהן זוכים לטיפולים רפואיים בארץ באמצעות עמותת "הצל לבו של ילד".

    • מרכז לימוד ע"ש אלי בארי ז"ל יוקם במרכז הרפואי 'וולפסון'

      עמותת הידידים של המרכז הרפואי 'וולפסון', ביחד עם הנהלת בית החולים, ערכה השבוע ערב לזכרו של אלי בארי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי וכיו"ר 'אגמון' – גמלאי המוסד למודיעין. אלי בארי ז"ל פעל רבות לקידום המרכז הרפואי מתוך תחושת שליחות, בהתמדה ובנחישות. לזכרו יוקם מרכז לימוד ב'וולפסון'

    • וולפסון נגד האלימות- 45 מאבטחים, לחצני מצוקה ומצלמות

      ניר כץ, קצין ביטחון ראשי בבית החולים, מגלה: "יש הרבה מקרי אלימות מדי יום שהציבור אינו יודע עליהם". "כוח האבטחה בוולפסון מורכב מאנשים שמיומנים לטפל במקרי אלימות במסגרת בית החולים".

    בזכות הפיזיותרפיה: דאוס בן ה-5 - שווה בין שווים

    הגדל

    הוא הגיע ל-'וולפסון' מטנזניה לטובת ניתוח בלבו, כשהוא לא משתמש ברגליו. הודות לאורתופד הילדים, ד"ר ענר, ולפיזיותרפיסטים הנחושים, חוברה לרגלו תותבת והוא למד ללכת. "דאוס חוזר הביתה ויוכל לשחק כדורגל עם ילדים בני גילו", סיכמה טלי זוסמן בחיוך.

     

    דאוס הגיע לישראל מטנזניה בראשית חודש ספטמבר האחרון, כשהוא זוחל על ישבנו ולא מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובאמצעות רגלו היחידה. עמותת "הצל לבו של ילד" הטיסה אותו היישר למרכז הרפואי 'וולפסון', במטרה לתקן מום לבבי קשה ולהציל את חייו. 4 חודשים לאחר מכן, ולא רק שהמום תוקן והלב הבריא, אלא שברגלו הימנית של הילד המקסים הושתלה תותבת (פרוטזה) והוא החל ללכת על רגליו, לטפס בסולם ואף לשחק בכדורגל!

     

    התהליך כולו התבצע בליווי צמוד של השירות לפיזיותרפיה, בראשותו של אריה ליברמן. בשלב הראשון, לאחר הניתוח בלבו, דאוס עבר פיזיותרפיה נשימתית במטרה למנוע סיבוכים ראייתיים, כגון דלקת ריאות או תמט, ולקצר את השהות ביחידה לטיפול נמרץ. תרגילי הנשימה נמשכו כשבוע וסייעו בשיקומו המהיר. בד בבד, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים, ד"ר אלן ענר, יזם הכנסת פרוטזה מתחת לירכו הימנית של דאוס, כדי לאפשר לו לעמוד על שתי רגליים.

     

     

     

    "בגלל שדאוס לא ידע ללכת, נדרשה הכנה משמעותית לניתוח עצמו. מצד אחד, ללמד אותו לעמוד על רגלו הבריאה וללכת באמצעותה. מצד שני, לחזק את שרירי האגן המייצבים ולהכין את הירך ברגל הפגועה לקליטת הפרוטזה", הסבירו טלי זוסמן ולימור גול, פיזיותרפיסטיות שטיפלו בילד הטנזני במסירות. הטיפול, חשוב לציין, נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר ענר ואנשי יחידתו.

     

    לאחר שהפרוטזה הוכנסה לרגלו, החל דאוס בתהליך שיקום מורכב. במשך למעלה מחודשיים עבדו אנשי השירות עם הילד. הם תרגלו עמו עמידה נכונה, הליכה, טיפוס, ריקוד ומשחק - הכל כדי לאפשר לו להתמודד כראוי עם המצב החדש. "לדוגמא, דאוס מאוד אוהב לשחק עם כדורגל. בזמן טיפול תמיד יהיה בחדר כדור זמין עבורו. באחד מהתרגילים, הוא נעמד על הפרוטזה ובעט בכדור ברגלו הבריאה - הכל למען פיתוח נשיאת משקל על הפרוטזה", הסבירה זוסמן. בתהליך המסובך היו מעורבים לא רק פיזיותרפיסטים, אלא גם הליצנים הרפואיים ודליה שרון, תרפיסטית באומנות.    

     

     

    עבור זוסמן וחבריה המשימה הייתה לא פשוטה, בלשון המעטה. "היינו צריכים לסייע לדאוס בהתמודדות עם המצב החדש. זה תמיד דבר מורכב, ובמקרה הזה אף שבעתיים, בשל היותו ילד בן 5, שמאבד לעתים ריכוז", הסבירה. הדאגה של הפיזיותרפיסטים לא הסתיימה בשלושת חודשי השיקום שדאוס עבר לצידם. "אנחנו מסתכלים לטווח הארוך. פעלנו רבות כדי לוודא שאחרי הניתוח ברגלו, דאוס יישאר לתקופת שיקום ב-'וולפסון' וכי נמשיך במעקב אחריו. כמו כן, דאגנו שיירכשו עבורו פרוטזות עתידיות - הרי מדובר בילד שגופו צפוי להתפתח ולגדול", סיפרה זוסמן.

     

     

     

    בסופו של יום, ההשקעה השתלמה. "היום אני רואה את דאוס חוזר הביתה כשהוא משחק עם ילדים בני גילו. הוא מטפס על סולם, משחק כדורגל ורואה וחווה את העולם כמו כל ילד אחר", אומרת זוסמן כשחיוך גדול נסוך על פניה. מנהל השירות מצטרף לדבריה ומסכם בסיפוק: "הפיזיותרפיה נרתמה למשימה ייחודית במינה - ללמד ילד בן 5, שמעולם לא צעד על רגליו, ללכת ולחיות עם רגל תותבת".

    א.ח. - אזור חופשי - פייסבוק
    דלג על א.ח. - אזור חופשי - פייסבוק
    עבור לתוכן העמוד